|
|
השפות המהלכות בירושלים והספריות המצויות בה ן השפה הנפוצה ביותר בירושלים היתה , כמובן , הערבית . רק בפי העולמא והאפנדיאת היא שימשה בהיגויה הצח , הקלאסין בפי העם בירושלים נשתגר ניב מיוחד שסימן ההיכר העיקרי שלו2 היה השמטת האות קוף . לעיר עצמה נהגו לקרוא " אל - עורס " במקום " אל - קורס", למצודתה " אל - עלאה " במקום " אל - קלעה", והמשקל היה " אועןה " במקום " אוקיה". המלומד הגרמני שולץ ערך מילון קצר של הביטויים המיוחדים לירושלים עוד בראשית המאה הי"ט . ו הערבית היתה שפת הדיבור של המוסלמים ושל רבים מן הנוצרים והיהודים . רק אחדים מן הפקידים הבכירים שהגיעו מבחוץ דיברו תורכית . טובלר מעיד כי הארמנים בירושלים הטיבו לדבר ערבית יותר מארמנית4 וד"ר נוימן מוסר שרק בעלי ההשכלה שבהם דיברו ארמנית . 5 לעומת זאת מוסר טובלר כי שומעים יוונית " בסמטאות , במנזרי היוונים ובאכסניותיהם . " אך רוב האורתודוכסים , כזכור , היו מבני המקום ולא דיברו יוונית כלל . האיטלקית היתה בהתחלה השפה השגורה בקרב יוצאי אירופה , שכן היתה שפתם של הפרנציסקנים . אך כשגדלה המושבה האירופית באמצע המאה הי"ט נתרבו השפות לפי ארצות המוצא השונות...
To the book |
|
|