|
|
ירושלים כמרכז דתי מוסלמי ' בתקופה המוסלמית המוקדמת היתה ירושלים עיר שאוכלוסייתה מורכבת מעדות שונות מוסלמים , נוצרים , יהודים - שלאף אחת מהן לא היה כנראה רוב מוחלט בעיר , ומצב דומה שרר כנראה בין המוסלמים והנוצרים בתקופה האיובית . אך בתקופה הממלוכית הפכה ירושלים להיות עיר שרובה מוסלמים וצביונה מוסלמי כל כולו . אמנם התגוררו בה יהודים ונוצרים בני כיתות שונות , אך היו אלה מיעוטים קטנים לעומת הרוב הדומיננטי המוסלמי - סוני . היתה זו גם עיר שהערבית הפכה להיות שפתה העיקרית והבלעדית כמעט - גם בני המיעוטים דיברו בה ברובם . בשל ריבוי המקומות הקדושים לאיסלאם , המדרסות הרבות ללימודי דת ומיסדרי הדרווישים שבה , קיבלה ירושלים צביון מוסלמי קנאי שלא נפל מזה של ערי ההר : אחרות , שכם וחברון . אלא שהמציאות הכלכלית בעיר , שחלק ניכר מהכנסותיה בא מן העלייה לרגל העונתית הגדולה בפסחא של הנוצרים , הכריחה את תושביה לנהוג במידת סובלנות רבה יותר מבשתי הערים האחרות - אם כי לעתים תוך גילויי אי - רצון בולט . על אופי זה של עיר מוסלמית קנאית , המתחבאת מאחורי ציפוי קוסמופוליטי דק למדי , שמרה ירושלים גם בתקופה העותומאנית ו...
To the book |
|
|