משטר ומינהל

השושךת הממיוכית היתה אחת המשונות ביותר שידעה ההיסטוריה . למעשה דא היתה שושלת כלל . בניה לא היו ילידי הארצות שבהן שלטו - מצרים , סוריה וארץ - ישראל - אלא הובאו בילדותם ממרכז אסיה או מן הקווקאז כעבדים ,"ממלוכ"( פירושו עבד שאינו כושי ) . במקורם לא היו מוסלמים כלל והם התאסלמו בעבדותם . את הלשון הערבית למדו בסביבתם החדשה , ולא שלטו בה תמיד כהלכה . רובם לא הורישו את שלטונם לבניהם אלא הוא נתפס בידי החזקים והמוכשרים ביותר שביניהם . על אף כל הזרויות האלה היתה זו שושלת חזקה ומצליחה . לירושלים באו עתה , לאחר מאות שנים ( מאז דעיכת האימפריה העבאסית ) של מלחמות וכיבושים תמידיים , 250 שנות שלום - ש - 400 שנות השלום תחת שלטון עותומאני היו למעשה המשכן הישיר . כלומר , עצם יציבותו של השלטון הממלוכי היתה מבחינת חידוש ותרומה חשובה לחיי שלום ובטחון באיזור . כשהגיעו עולי - רגל מאירופה בתקופה הממלוכית גילו על - פי רוב , להפתעתם , כי מולם עומדת ציוויליזציה עדיפה משלהם . רק בשלהי המאה ו"הט השתנה יחס זה , לאור הישגיה של תקופת הרנסאנס באיטליה . ניתן לטעון שמבחינות רבות התקופה הממלוכית משקפת דרגת תרבות מפותחת יותר...  To the book