|
|
תקופת הטולונים , הפאטימים והסלג' וקים ( 878 - 1099 ) במאה התשיעית החלה להסתמן ירידת קרנם של הערבים בעולם האיסלאם . נצחונם הגדול במאה השביעית אמנם נבע מהתלהבות דתית אך לא פחות מזה מחולשתן של שתי האימפריות הגדולות , הביזנטית והפרסית , שהתישו זו את זו במלחמותיהן הבלתי - פוסקות . לאורך ימים לא היה בערבים הכושר הצבאי הבסיסי לקיים את האימפריה הענקית שכבשו לעצמם והם נזקקו לעזרתם של אחרים . היו אלה יותר ויותר בני השבטים התורכמניים ממרכז אסיה ששימשו כחיילי האיסלאם . אלא שכעבור זמן לא שימשו כחיילים בלבד אלא גם בסגל הקצונה , ומפקדים אלה החלו לתפוס לעצמם עמדות כוח בפרובינציות השונות של האימפריה העבאסית בשנות השלושים , ובמצרים בשנות החמישים של המאה התשיעית . בשנת 869/70 באו ארץ - ישראל וסוריה תחת שלטונו של האמיר התורכמני אמגור ושל בנו עלי . שלטון זה מקרוב היה לעתים עדיף על שלטונם של העבאסים הרחוקים , פטריארך ירושלים תיאודוסיוס , במכתב לפטריארך קושטא , משבח את שלטונו של אמסור המתיר לנוצרים לחיות לפי חוקי דתם ומרשה להם להקים כנסיות . ו הנזיר ברנארד , שכבר הזכרנו אותו , מביע באותו זמן את התפעלותו מן ה...
To the book |
|
|