שער עשרים ושבעה - בשבח היין ותועלותיו והמקרים אשר יקרו לשותיו /

שער עשרים ושבעה בשבח היין ותועלותיו / והמקרים אשר יקרו לשותיו נאם הימן האזרחי : רציתי בימי הנעורים / להבדל מדרכי הסובאים והשכורים , / ונכספתי ללכת בדרכי הנזירים , / ואסרתי על נפשי כל מחמד עין / וכל אשר יצא מגפן היין , / וקבלתי עלי הנזירות בתאוה שלמה / עד מלאת לי שנה תמימה , / וכאשר קימתי נדרי / והשלמתי ימי נזרי , / נכספתי 5 לבית הכרמים / כי ארכו לי שם הימים / ואמרתי : למתי אמנע נפשי מכל שמחה , / עד יכלו ביגון חיי ושנותי באנחה ? / אשובה לקדמתי , כי יד גילי חתה / וכי טוב לי אז מעתה . / אז מהרתי לפשט בגדי הנזירות / ולבשתי מחלצות השכרות / ומהרתי ולא התאפקתי / ועל דלתי הסובאים דפקתי . / וראיתי השמחה ראות עין בעין / ובאתי אל בית משתה היין . / והנה שם 10 חברת בחורים / והגביעים כמאורים / בגלילי ידיהם מאירים / וכל אחד מהם מתרונן על גביעו ואגנו / ומשבח יינו , / זה אומר : תבל כמו חשוקה יפת עין / ורק פיה היין , / והגנים לחייה ופניה / והמעינים עיניה . / וזה אומר : היין שליח השמחות / ומבריח האנחות , / וזה אומר : לולי בת 3 - 4 . עד ... תמימה ויק' כה , ל . 4 . מלאת לי מלאת שנה להינזרותי משתיה . 5 . בי...  To the book