סיכום

ונקלט הפתגם ההולם את ההתבוננות האוניברסלית בתהפוכות החיים . המסורת השנייה ( כתוי 86 ) באה במהלך דיון בצוואת רבי . על ציוויו " הושיבו ישיבה לאחר שלושים יום " נאמר : " דלא עדיפנא [ שאין אני עדיף ] ממשה רבנו וכו " ' . המסורת האנונימית שמה בפי רבי דברים ברוח דבריו לר ' אפס ( בר"ר 9 ) , ותרומתם לתודעת מנהיגותו דומה : הוא אולי לא עדיף ממשה , אבל הוא לא רק לומד ממשה אלא גם מזדהה כמנהיג דורו עם מנהיגותו . הארת ההנהגה של רבי לאור המקרא נשמרה בעיקר במסורת ארץ ישראל . גם בה כמעט אין זכר לדרשותיו בציבור , ובתפקידו כדורש בציבור אין הוא נבדל מחכמים אחרים . 88 הייחוד שלו כמנהיג נמצא בעיקר במסורות החושפות את מודעותו למעמדו כמנהיג הדור . מודעות זו נמצאת גם במסורות ללא הישענות על המקרא , 89 אבל המקרא הוא המאפשר להציגה באופן שהיוקרה הנזקפת לרבי עולה על שובל היוהרה שכמעט אין דרך להימנע ממנו בהתבוננות מעין זו . המסורת בבבלי מחזקת מסקנה זו , אם כי מהיותה יחידה נראה עניין מועט בקו זה של מנהיגות רבי . שינום דיוקן ההנהגה של רבי עשיר מצד 90 הכמות ומגוון מצד תחומי הפעילות ומעורבותה בחיי היחידים , החכמים בחוגו של...  To the book