א נקודתמוצא בפרק זה אני מבקש להציג קווי יסוד לחינוך מוסרי שיבטא את רוח ההשקפה ההומניסטית ועקרונותיה , וזאת במסגרת מציאות חיינו , על סיפה של המאה העשרים ואחת , בתקופה שבשל איפיוניה המודרניים פוסט מודרניים מכונה בפי רבים "עידן של משבר ערכים . " בדברים שיוצגו להלן אינני מבקש להמציא מחדש את "גלגל" המוסר וגם לא להתיימר לחידושים מפליגים בדרכי החינוך המוסרי , אלא לשפץ מעט רכיבים שונים שלו ולשבצם בסדר ובמבנה חדשים , כך ש"עגלת המוסר" תותאם לדרכי ההווה ותשמש אותנו ביעילות במחוזות החינוך המוסרי . למרות צניעותה של המטרה , האתגר חשוב מאין כמותו : השבת חיוניות ומשמעות לדיון המוסרי , אשר מצד אחד ( כמעט ) הכל מייחסים לו חשיבות עליונה ולכן לא חדלים להתווכח על תפקידו בעיצוב דמות היחיד והחברה , ומצד שני ( כמעט ) הכל מתייחסים אליו כחסר ביסוס אובייקטיבי , כשיח של "טעם וריח" שאין בו על מה להתווכח , ומכאן שהוא עקר , מיותר וטרחני . לפיכך , אני מאמין שהצלחה בהעשרת הדיון
To the book