|
|
ו . חינוך הומניסטי בעידן ההתנערות מ האדם : " האתגר הפוסט-מודיני כפי שראינו קודם , קיימת שותפות בין הגרסאות ההומניסטיות השונות במחויבות הכללית לקידום התפתחותם , כבודם ורווחתם של בני האדם . במאה העשרים התרחבה הסכמה זו לכדי תפיסה אשר את תכניה ניתן להציג בשתי קטגוריות : ראשית , כהשקפת עולם המחויבת לטיפוח חירות האדם ולצמיחתו האישית , למימוש ולהרחבה של היכולות הגלומות ביחיד , ולקוד מוסרי המציב את כבוד האדם ורווחתו כתכלית העליונה של החשיבה והעשייה האנושית - מעל לציוויה של כל תורה דתית , אידיאולוגית , לאומנית או כלכלית . שנית , קיימת הסכמה בדבר התרגום הפוליטי של השקפה זו , בדמותה של חברה דמוקרטית , נאורה והומנית , המבוססת על שוויון ערך האדם ועל כבוד האדם , על רגישות מוסרית וסולידריות חברתית , על כיבוד זכויות האדם ועל העמדת המשאבים הדרושים להתפתחות תקינה ולקיום אנושי מכובד של הכול . יחד עם זאת , חלוקות גישות אלה בכל הנוגע לתפיסת טבע האדם , למשמעותם של "חיים אנושיים טובים ומלאים" ולדרכים החינוכיות והפוליטיות המובילות להגשמת החזון ההומניסטי . בשאלת התפתחות זו בחינוך ההומניסטי התגבשו במאה שלנו עמד...
To the book |
|
|