פרק שביעי

פרק שביעי מלחמת העולם השנייה עמדה להסתיים וגבר לחצם של היהודים לעלות ארצה , הבריטים התעקשו שלא לאפשר להם , הזעם ביישוב גבר , קוצר - היד להושיע הוליד אפאתיה ושמירה על מסגרות חשוקות שפתיים , ומצד אתר הבנה , אם גם מסויגת , לבריטים החונקים אומנם את העלייה , אך בה בעת לוחמים מלחמת חורמה בגרמנים כדי להציל 60 את העולם , זה היה כשהכול כבר שמעו על מה שקרה , אך טרם הפנימו את הזוועה , כפי שלא האזינו לזעקותיו של שמואל זיגלבוים , נציג הבונד בממשלת פולין החופשית בלונדון , ששידר ללא - הרף ודיווח על רצח מאות אלפים . היתה אינפורמציה מדויקת ואיש לא שעה לאזהרותיו שנעשו תכופות יותר , זועמות יותר וכואבות יותר . לנוכח אטימות מאזיניו וחוסר יכולתו להושיע , ועם נטל העובדות המחרידות שאותן חי שעה שעה , התאבד זיגלבוים משברון - לב . ב - 1942 , כאשר מחלקת המדינה האמריקנית התירה סוף - סוף לחשוף ברבים את'סוד הפתרון הסופי', פירסם היניו - יורק טיימס'בעמוד 10 ( ! ) ששניים וחצי מיליון יהודים כבר הושמדו . היסיים לייף'ורוב העיתונים האחרים , פרט לעיתונים ביידיש , מילאו פיהם מים עד תום המלתמהי והכנסייה שתקהי דממה , בקונסוליו...  To the book