המניעים להתישבות הפניקית בתקופה הפרסית

המניעים להתישבות הפניקית בתקופה הפרסית הסיטואציה הגיאופוליטית של שקמונה בימי ממלכות ישראל ויהודה השתנתה תכלית שינוי בימי האימפריה הפרסית " . אדון המלכים " הפרסי חילק את כל רצועת החוף עד יפו , שהיתה שוממה או דלילת אוכלוסין , בין הערים הפניקיות צור וצידון . ככל שמתרבות החפירות לאורך החוף כן מתברר יותר עד כמה אינטנסיבית היתה ההתישבות הפניקית במקום . לדעה שהיתה מקובלת עד היום , כאילו שימשו בתקופה הפרסית הישובים הפניקיים שלאורך חופי ארץ ישראל תחנות חוף למסחר בלבד , אין עוד מקום . ההתישבות נושאת אופי מובהק של התפשטות טריטוריאלית . נתפסה רצועה רחבה למדי לאורך חוף הים , שנתבססה גם על פיתוח חקלאי של אזורים שלא היו מיושבים לפני כן . אשמנעזר מלך צידון מדבר בכתובתו על דאר ויפו שלו כ " ארצות הדגן האדירות" ולא כנמלים דווקא . העיר המתוכננת של שכבה 6 בשקמונה מעידה שאנשי צור ניגשו למשימת ההתישבות בתנופה רבה ובהשקעה גדולה של משאבים וכוח אדם . התל של צלמונה שעמד בשממונו מאות בשנים יושב בתקופה זו מחדש , הפעם על ידי פניקים ( שכבה וו בצלמונה . ( זוהי גם התקופה של התחלת התישבות חקלאית בהר הכרמל עצמו - עוספיה...  To the book