דודבן - גוריון בךגוריון לא היה נואם גדול . הוא אף גילה חוסר ביטחון כאשר עמד לשאת נאומים בפני ועידות מדעיות ומדענים . מימיו לא אהב ויכוחים לשמם , למרות יצר ההתנצחות שלו ( קולת . ( 55 : 1975 , הוא התייחס לכתיבה ולנאום ככלי מנהיגות שישפיעו על המונהגים , כדי לגייסם ולהניעם , וזנח את המימד האסתטי של הרטוריקה " . הוא לא התאמץ להחשב לנואם מזהיר או לסופר מחונן , אלא אך ורק למי שצודק בטענותיו ) . " בראלי ( 29 : 1986 , נאומיו של בן גוריון התאפיינו בפירוט רב ובאריכות יתרה . היו לו גם פליטות פה מביכות שפגמו בטיעוניו - למשל " , נהרוס את האימפריה הבריטית ; " או על סטלין . "החם הגרוזיני הזה . " ב 29 במארס , 1955 בעת דיון מדיני בממשלה , הוא טבע את המונח : "אום שמום . " מבנה הנאומים שלו לא עמד תמיד ב"תקן" האריסטוטלי , ובמידה רבה שיעמם את הקהל בחזרות מונוטוניות על עניינים שביקש להדגיש ( בראלי . ( 31 : 1986 , בדברי בן גוריון ניכרה גם נטייתו העקבית להימנע מהגייה של המילה "את , " דבר שייחד אותו מדוברים אחרים . מניתוח 38 נאומים שנשא דוד בן גוריון בכנסת במצבי שיגרה ולחץ בשנים 1949 1963 עולה , כי ב 41 % ...
To the book