ב.פדיון־הבן בספרות חז"ל

ב פדיון הבן בספרות חז"ל המקורות הבתר מקראיים והמקורות התלמודיים , גם הם אינם מרבים בפרטים על טקס פדיוךהבן . הדיונים בספרות חז"ל מתרכזים בעיקר בהגדרת הבכורה , בקביעת קני מידה לחיוב ולפטור מתשלום פדיוךהבן , בגיל הפדיון ובמטבע הפדיון . נדון להלן בעקרונות ההלכה , ולבסוף ננסה לבדוק מה ידוע לנו על הטקס עצמו . . 1 הגדרת הבכורה ( א ) "בכור לכוהן" את בכור האב מכנים חכמים "בכור לנחלה , " ואת פטר רחם האם , החייב בפדיון , מכנים "בכור לכוהן . " בכור לכוהן הוא רק זכר ולא נקבה , ורק מי שהוא בכור לאמו הישראלית , גם אם אינו בכור לאביו ( משנה , בכורות ח ב . ( בכלל פטר רחם יהיה גם בכור לאם שנתעברה כשהייתה לא-ישראלית והוא נולד בהיות אמו ישראלית ( גיורת שנתגיירה לפני לידת בנה או שיפחה שנשתחררה לפני לידת בנה , ( כי הוא עונה לעקרון של "פטר רחם בבני ישראל : " "פטירת הרחם" של האם הייתה כשהיא בת ישראל . רבי יוסי הגלילי , בניגוד לחכמים , כולל בכלל פטר רחם כל זכר שנולד לנוכרייה ולשיפחה לאחר גיורן , ואפילו אין הוא בנן הראשון , כי מהפסוק הנזכר הוא למד שבפדיון חייב בנה של כל מי שנפטר רחמה בישראל , והללו הם ראשונים א...  To the book