א.בכורה ופדיון־הבן במקרא

א . בכורה ופדיון הבן במקרא " בכור" הוא מי שנולד ראשון באדם ובבהמה , והוא זוכה למעמד מיוחד בכמה עניינים . המקרא מבחין בין בכור לאב , המכונה "ראשית אונו" ( דברים כ"א , יז ) 2 לבין בכור לאם המכונה "פטר ךחם" ( שמות ו ך ב ; ל"ד , יט ועוד . ( זכויות בכור האב הם בעיקר בשלושה ענייניים של ירושה : ירושת רכוש ( דברים כ"א , טז יז , ( ירושת מישרה ( למשל דברהי"ב כ"א , ג ) וירושת ייחוס ( בראשית ל"ה , כג ; שם ל"ו , טו ; שמות י / יד ועוד , ובעיקר דבהי"א , כ"ו , א . ( זכויותיו של בכור האב מעניקות לו מעמד חברתי משפטי מיוחד על פני שאר אחיו . למעמד מיוחד זה נוספת משמעות של קדושה , מכוח קדושה הניתנת במקרא לכל ראשית . לעומת זאת , הזכויות של בכור לאם הן רק בתחום הפולחן . בכור לאם הוא בראש ובראשונה בעל עמדה מיוחדת בתחום הדתי , שיש לו משמעות עיקרית של קדושה , אך אין לו זכויות מיוחדות בירושה או בכל תחום אחר . . 1 פדיון מקדושת ראשית במקרא נמצא פסוקים המציינים את קדושת פטר רחם האדם בהקשר של ראשית הפרי או התבואה . למשל : "מלאתך ודמעך לא תאחר , בכור בניך תתן לי . כן תעשה לשרך לצאנך" וגו' ( שמות כ"ב , כח כט ) וכן מצו...  To the book