א.לאופיה של סעודת הפסח

א . לאופיה של סעודת הפסח המוזכרים בספרות התלמוד בכך שהיא אינה קריבה בחג עצמו אלא בערב החג . ואף-על-פי-כן , אין לה שם מיוחד והיא נקראת "חגיגה" סתם ( י' פסחים טלג לו ע"ד ; ב' פסחים ע ע"א , קיר ע"ב . ( רק במקומות שביקשו להבחין בין קרבן זה לבין קרבנות אחרים , הוסיפו לו כינוי . בספרות התנאים , במקומות שדנו על היחס בין החגיגה לבין קרבן הפסח , היא נקראת "חגיגה הבאה עמו" ( מ' פסחים ; ת' פסחא , ה , 3 : עמ' ( 167 או "חגיגה העולה עמו על השלחן" ( ת' שם , ( או אף "חגיגה הכאה מחמת פסח" ( ספרא , צו , פרק יבלו , לה ע"ג . ( אך בדיוני האמוראים מסביב לקרבן זה הוא נקרא "חגיגת 6 ארבעה עשר" ( י' פסחים ו.- ה לג ע"ג , סוכה ז : ה נד ע"ג ; ב' פסחים סט ע"ב - ע ע"ב , חגיגה ז ע"ב - ח ע"א . ( הסיבה לכך היא שרוב דיוניהם עסקו בהבדלים בין קרבן זה לבין החגיגה הרגילה הקרבה ביום הראשון של החג , בחמישה-עשר לחודש . כאמור , המסורת ההלכתית של אכילת מצה בתום הסעודה , כזכר לקרבן הפסח , נסמכת על התיאוריה שכך עשו אבותינו , שהיו אוכלים את קרבן החגיגה כעיקר הסעודה , ואחרי-כן אכלו את הפסח כאשר כבר היו שבעים מסעודת החגיגה . לדעת הר...  To the book