|
|
כל חדרי המצודה פונו מהריסותיהם ונוקו מתכולתם בעת שהאתר חזר לשימוש במאה השביעית לספירה , ולכן כמעט שלא נמצאו חפצים באתרם . תיארוך השכבה נקבע על סמך ממצאים שנתגלו בשפכים במדרונות התל , הכוללים כלי חרס , מטבעות וגם שני אוסטרקונים ביוונית . הממצא אופיני לשתי המאות הראשונות לספירה . לתקופה זו יש ליחס גם את הבריכות ושרידי המבנים שנמצאו ליד באר המים שבעיר התחתית . ( Amiran , Goethert and Han 1987 ) במאה הראשונה לספירה הוקמו גם מצודות או ארמונות מבוצרים בתל באר שבע ( הרצוג , ( 1992 בערוער ( בירן וכהן ( 1981 ובחורבת עוזה ( בית אריה 1992 ב . ( ' גם בתל עירא נתגלו שרידים של ישוב ( בית אריה 1992 א . ( ' אחדים מן הישובים הללו ניטשו בראשית המאה השניה לספירה , ובתל באר שבע הוקמה במאה זו מצודה חדשה על גבי הריסות הארמון ההרודיאני . תל ערד ניטש שוב , זאת הפעם למשך תקופה של חמש מאות שנה לערך . 9 . 4 התקופה הערבית הקדומה ( שכבה ( II למרות תקופת הפער הממושכת מעידים השרידים שנחשפו בתל המצודות כי המתישבים החדשים בתקופה הערבית הקדומה שבו והשתמשו במבנים ששרדו מן התקופה הרומית הקדומה . זו תופעה שראוי להדגישה כי...
To the book |
|
|