פרק יא — ערד : עיר מרכזית בנגב בתקופת הברונזה הקדומה ב' היה תהליך העיור בעיצומו , וערים הוקמו בכל רחבי הארץ . דומה שהיחסים בין ערי המדינה בארץ באותם ימים לא היו יחסי עוינות בלבד ( כפי שמעידים הביצורים , ( אלא היו גם יחסים המבוססים על קשרי כלכלה ותרבות . סקרים נרחבים ומדוקדקים שנערכו ברחבי הנגב משנות החמישים ואילך ובפרט בשני העשורים האחרונים , העלו שלמעט ערד אין בחבל ארץ זה כל שריד לישוב עירוני . בעת ההיא היו בנגב ישובים קטנים , שבקצתם התגוררה אוכלוסיה כפרית , וביתרם אוכלוסיה של נוודים למחצה ; ניתן להניח , שהיתה באזור גם אוכלוסיה של נוודים , שקשה לאתר שרידים לפעילותה . עדויות היסטוריות ותצפיות אתנוגרפיות שנערכו באזורנו מעלות , שאוכלוסיות כפריות ונוודיות , המתגוררות בשוליה של חברה עירונית , חיות עמה בכעין סימביוזה כלכלית : בשווקים של המרכז העירוני מוחלפת תוצרתן בתמורה למוצרים מתוצרת העיר ולמוצרים מאזורים אחרים , והמרכז העירוני נהנה מן העורף הכלכלי שמעניקים לו הישובים הקטנים ושבטי הנוודים .
To the book