גידולי שדה כמות גדולה מאוד של גרעינים מפוחמים נמצאה בבתי המגורים ובמבני הציבור , עדות לחשיבותם הרבה של גידולי השדה בכלכלת העיר . הגידולים העיקריים היו דגנים : שעורה וחיטה , ואילו גידולי הקטניות , כגון עדשים , אפונים וחומוס , היה משני Hopf 1978 . 26 בחשיבותו ( איור . ( 23 השדות השתרעו לרגלי התל וקיבלו רק מי גשמים . הגרעינים נזרעו לאחר רדת הגשמים הראשונים , בחודשים נובמבר—דצמבר , ועונת הקציר החלה בראשית הקיץ , במאי—יוני . אין לדעת אם לאיכרים היתה בעלות על השדה ובאיזה אופן התנהלה חלוקת היבולים , אך ניתן לשער , שההבדלים הכלכליים והחברתיים בין תושבי העיר המשתקפים בתחומים אחדים , חלו אף על חלוקתם של שטחי העיבוד . הממצא הארכיאולוגי מלמדנו מה היו טכניקות החרישה והקציר . כלי החרישה החשוב ביותר היה , כנראה , המחרשה , שנרתמה לצמד שוורים . עצמות הבקר שנלקטו בחפירה הן הראיה היחידה לשימוש במחרשה , שכן בכל רחבי הארץ לא נמצאו שרידי המחרשות עצמן ( נראה שהן המחרשה והן הלהב היו עשויים עץ , שהוא חומר מתכלה . ( כלי חרישה אחר היה מקל החפירה , שהופעל בכוח שריריו של האדם , ולכן הספק העבודה שלו היה קטן בהרבה מ...
To the book