פרק ו — העיר ערד : תקופת הברונזה הקדומה ב' ( שכבות 2650-30001-11- 111 לפני הספירה ) בשנת 3500 לפני הספירה , קמו במסופוטמיה ואולי גם במצרים , הערים הראשונות , כתולדה של התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות . המצאת המחרשה , הרתומה לצמד שוורים , והולכת מי הנהרות בתעלות השקייה אל השדות , הגדילו מאוד את היבולים ועמם את עודפי המזון , ואוכלוסיה גדולה יותר היתה יכולה אפוא להתרכז בישוב אחד . קבוצת בעלי המקצוע המתמחים גדלה ותנועת מסחר ערה החלה להתנהל בין אזורים מרוחקים זה מזה . תודות לכך הריבוד החברתי נעשה מורכב יותר , המערך המנהלי הסתעף , ומבנים פוליטיים מורכבים יותר התגבשו — תחילה העיר ואחר כך המדינה . בשלהי תקופת הברונזה הקדומה א / במאות האחרונות של האלף הרביעי לפני הספירה , החל תהליך העיור גם בארץ ישראל , תחילה בישובים מעטים , אך בראשית תקופת הברונזה הקדומה בי , לערך בשנת 3000 לפני הספירה , כבר היה תהליך זה בעיצומו , וערים רבות צמחו בכל רחבי הארץ . בבקעת ערד הבשילו במהלך תקופת הברונזה הקדומה א' התנאים להתהוותו של ישוב עירוני בראשית תקופת הברונזה הקדומה ב . ' מבין הישובים הקטנים שהתקיימו בבקעה בתקופ...
To the book