הקדמה

הקדמה בשנת תרנ " ג , שעה שעם ישראל צועד לקראת חייו המודרניים והוא נושא עמו את מורשתו גדולת הרוח ורבת הסבל , הוא שמע את קולו של ח"נ ביאליק { בשוררו אל האגדה : 'אך J - היו r מלפנים ; -T : - בבבל .. vT גבורי . הרוח - T שנגן v - I ? היטיבו ... ש ^ ךעו ניב כנור , וימלטו הקולות שבקעו ממיתרי כנות - ותהי האגדה ' ! TT- T ובזה קיבלה 1 האגדה התלמודית משמעות חדשה : לא עוד יצירה המביכה את משכילי העם מאן ימי רב סעדיה גאון ומתפרשת בעורת אלגוריסטיקה מלאכותית ; לא עוד חומר תלמודי סבוך המנביע פרשנות סבוכה , מבית מדרשם של בעלי התוספות ותלמידיהם ; לא עוד טקסט עתיק שחכמת ישראל מיסודו של צונץ מנתחת אותו ניתוח פילולוגי מדעי , אלא מעתה האגדה היא שירתו של עם ישראל ומנגינתו , שגדולי חכמיו חצבוה מלבו של העם ובשבילו . משמעות חדשה זאת לא נותרה מטפורה שירית אלא הייתה למציאות ב'ספר האגדה' של ביאליק ורבניצקי , שבא לעולם כחמש עשרה שנה אחרי השיר . לא היה בית עברי יודע ספר ולא הייתה כיתת בית ספר ציוני בין שתי מלחמות העולם בארץ ובגולה שבהם לא הדהד ספר האגדה . בזכות ביאליק היה סיכוי שהאגדה תהיה לנכס לאומי לעם ישראל , כאשר...  To the book