|
|
ג . דרוש חילול שבת בעבירות שהכל יודעים שהם מדאורייתא תנאי זה מנוסח על ידי הרב שלום שבדרון , הכותב : מבואר בבית יוסף ( אבן העזר סימן era ראם לא נתברר שמחלל שבת בשל תורה , וספק שמא רק בדרבנן , לא נפסל לעדות . ומכל שכן , שלא נעשה מומר בפרהסיא . דאפילו אם חילל שבת בשל תורה , שמא היה בשגגה ו"אומר מותר" וכדומה . או שסבור שעשרה הרואים אין יודעים שהוא אסור מהתורה . ולא מיקרי פרהסיא ... ועיין בברכי יוסף יורה דעה סימן קכד , דהמחלל שבת קודש בפרהסיא עושה יין נסך במגעו ; ולפי הנ"ל , לאו כללא הוא . הרב יוסף קארו קבע , שהמחלל שבת בפרהסיא נפסל לעדות רק אם חיללה בעבירה האסורה מדין . המהרש"ם מסיק מכך , שבוודאי לא יוגדר אדם כמומר אם חילל שבת בעבירה שאינה מדאורייתא . יתר על כן , גם אם חילל שבת בפרהסיא בעבירה "מדאורייתא , " אין די בכך כדי להפכו למומר . צריכים להתקיים תנאים סובייקטיביים נוספים : עלינו להיות בטוחים שהעבריין פעל במזיד , וכן , שהוא הניח שהצופים בו יודעים אף הם שפעולתו אסורה מהתורה . הרב יוסף משאש הגביל עוד יותר את סוג העבירות , שבגינן ייחשב אדם כמחלל שבת מדאורייתא . לדבריו , רק ביצוע עבירות ...
To the book |
|
|