|
|
פרק רביעי : יינו של מחלל שבת בספרות האחרונים ( מאות ( 18-16 משתייך לקולקטיב היהודי . ומשום כך , אם נמכר חמץ למומר יחול עליו האיסור של "חמץ שעבר עליו הפסח . " הפתרון היחידי שמצא הט"ז לבעיה הכלכלית הקשה היה המרת היי"ש שעבר עליו הפסח ביי"ש שהיה בידי נוכרי ממש . ר' שמואל אשכנוי דוחה את עמדת הט"ן . לדעתו , העיקרון "אף על פי שחטא ישראל הוא" אינו קובע שמומר הוא חלק מהקולקטיב היהודי . הוא מציע פירוש אחר לכלל זה , שלפיו : לא אמרינן סברא זו "אף על פי שחטא ישראל הוא , " אלא לעניין שלא להכשילו להמומר לכתחילה בכדי שלא יעבור הישראל על "לפני עיוור ... " אבל לא שיהיה דין המומר כדין ישראל . אדרבה , בכל מקום מבואר 3 בפוסקים דמומר הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו . לפי הרב אשכנזי , הכלל "אף על פי שחטא ישראל הוא" אינו מבטא , בהקשר זה , את מעמדו הכללי של המומר . אלא כלל זה קובע , שעל יהודי כשר חל איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול" גם ביחס למומר . היינו , על היהודי להתייחס אל מומר כאילו הוא "ישראל" שאסור להכשילו בדבר עבירה זאת למרות שהמומר עצמו הוא כנוכרי . מחברנו מצטט מובאות , : מספרות הפוסקים שלפיהן ישראל מומר , וב...
To the book |
|
|