|
|
ג . סיכום משתי הסוגיות התלמודיות יוצא , שחילול שבת בפרהסיא הינו חמור באופן מיוחד . לכאורה חומרת החטא קשורה בהיבטים הדתיים תיאולוגיים הקשורים בשבת , שעליהם עמדנו בפרק הראשון . המעניין הוא ששתי הסוגיות התלמודיות שניתחנו מתעלמות לחלוטין משאלת הצדקת החומרה של חילול שבת בפרהסיא . ייתכן שהצידוק הדתי תיאולוגי נרמז על ידי עצם ההשוואה של חילול השבת לחטא של עבודה זרה . היינו : בחילול שבת בפרהסיא יש משום שלילת אלוהותו של האל . ברם , פרשנות זו אינה הכרחית . ייתכן שהשוואת חילול שבת בפרהסיא לעבודה זרה מתייחסת רק לסנקציות השוות המוטלות על שני סוגי המומרים , והנימוק לחומרת חילול שבת הינו אחר . כפי שנראה בהמשך , עמימות זו היוותה קרקע פורייה לצמיחתם של דיונים הלכתיים מגוונים בעניין . הביטוי המובהק להתייחסות המחמירה של התלמוד כלפי חילול שבת בפרהסיא הוא בכך שלעבריין מיוחס סטטוס של גוי . כפי שראינו , בשתי הסוגיות התלמודיות אין דיון מפורש במשמעות ההלכתית הכללית של קביעה זו . אולם אין ספק , שעמדתו של רב נחמן בר יצחק , שלפיה קביעה זו היא מיוחדת לדיני עירוב , נדחתה על ידי שתי סוגיות התלמוד . למרות דחייה זאת ...
To the book |
|
|