|
|
ג . איסור סתם יינם של נוכרים כפי שנראה בפרקי הספר , הקביעה התלמודית שלפיה מחלל שבת הוא כעובד עבודה זרה וכמומר לכל התורה , התפרשה כקביעה שהוא "כגוי . " קביעה זו עוררה את השאלה : האם יש להחיל על הקשרים שבינו לבין חברי הקולקטיב היהודי את מכלול הדינים החלים על הקשרים שבין יהודים לגויים ? אחד מאיסורים אלו , שהינו בעל משמעות סימבולית עזה , הוא איסור שתיית יין שנגע בו גוי - איסור סתם יינם . המשנה ( שבת א , ד ) מזכירה כי בעליית חנניה כן חזקיה בן גוריון "נמנו - ] מנו את קולות החכמים , [ ורבו בית שמאי על בית הלל , וי"ח דברים גזרו בו ביום . " המשנה אינה מפרשת את מהות י"ח הדברים , אולם מקצת הרשימות המובאות במקורות תלמודיים מונות את יינם של נוכרים בכלל האיסורים הללו . קיימת עמימות ביחס לשאלה , האם עד לאירוע המתואר במשנה היו י"ח הדברים מותרים לגמרי והגזירה יצרה את האיסורים "יש מאין . " או שמא , האירוע אינו אלא חידושן של הלכות עתיקות יומין ? ישראל כן שלום , בחיבורו המקיף על בית שמאי , מוכיח , שהאיסורים הכלולים ב"י"ח דבר" קדומים הם . איסורים אלו מבטאים מגמה של 22 התרחקות כללית מנוכרים , שזוהו כ"טמאים"...
To the book |
|
|