ד.היחס בין הרבדים: אפשרות הניגוד

ד . היחס בין הרבדים : אפשרות הניגוד לאור ההנחה שההלכה מורכבת משני רבדים נורמטיביים שונים זה מזה ובלתי מותנים זה בזה , מתעוררת השאלה בדבר אפשרות של ניגוד בין שתי המערכות הנורמטיביות - הדתית והמשפטית . את שאלת הניגוד האפשרי ניתן גם לנסח כך : האם ההלכה עשויה להורות על נורמות העומדות בניגוד לשכל ? תשובתו העקרונית הבסיסית של חזן לשאלה זו , במכלול כתביו היא חד משמעית : לא ייתכן ניגוד שכזה , שכן "הדת האמיתית והשכל מרועה אחד ניתנו , ולזה צריך שיהיו מוסכמים בתכלית" ( כרך של רומי , סימן ג , ד . ( בהקשר אחר כותב חזן : ' משפטי ה' אמת , ' ירצה בין משפטי התורה ובין משפטי הטבע שכולם בשם ה' יקראו - משפטי ה' שהם בהשגחתו יתברך כולם אמת מצד עצמם ' ... צדקו יחדיר 14 ממש שלא יחלוקו זה עם זה ( שם , קיז ע"א . ( עמדתו העקרונית של הרב חזן מבוססת אפוא , על ההנחה ששני הרבדים משקפים את פעילותו של אותו האל ולפיכך לא ייתכן ניגוד ביניהם . ניתוח זה של שני רובדי ההלכה , מלמד על דמיון רב בין עמדתו לעמדתו של תומאס מאקווינס . לפי תומאס n 'Lex Aetema' דהיינו החוק הנצחי של  To the book