פרק יד / ההלכה ותיזת התלות

פרק ד ההלכה ותיזת התלות התיזה המרכזית של פרק זה היא , שאחד הטעמים העיקריים לנדירותה של מצ"ה במסורת היהודית מצוי בהתנגדות הבסיסית של ההלכה למצ"ה . במסגרת הפרק לא אוכל להציע תיאוריה שלמה ושיטתית של ההלכה , שממנה תיגזר ההתנגדות למצ"ה ואסתפק במספר היבטים הנוגעים במיוחד לנושא שלפנינו . הטיעון המרכזי שאציג מבוסס על כך , שההכרעות ההלכתיות נקבעות מתוך טעמים שמקורם בשיקול הדעת ובהבנה האנושיים . ההכרעה ההלכתית אינה פעולה פשוטה של החלת החוק הכתוב על המציאות , אלא מעורבת בה מידה גבוהה של שיקול דעת אנושי , ודברים אלו חלים הן על הפרשנות ההלכתית והן על החקיקה . ההלכה המחייבת את האוטונומיה הרציונלית כמקור נורמטיבי וככלי פרשנות עיקרי , איננה יכולה להוות קרקע נוחה לצמיחתה של תיזת התלות . ביטוי מובהק למרכזיות שיקול הדעת האנושי בקביעת ההלכה מצוי במוסד המשפטי 'סברא . ' הלכות שמקורן בסברה אינן נגזרות מטקסט כלשהו , ומקורן בהבנה השכלית של האדם . מן הסברה מסיקים חכמים הן הכרעות קונקרטיות , הן עקרונות מוסריים כלליים . דוגמה מהסוג הראשון היא הסוגיה במסכת סנהדרין ( עד , ע"א , ( שלפיה , הסברה היא הטעם לכך שהדין בש...  To the book