|
|
ד . האל הטוב כגובר על תוצאות הדין אחר הביטויים המעניינים לטובו המוסרי של האל בספרות ההלכתית מצוי בתיאור היחס שבין פעולותיו של האל לבין תוצאות הדין ; במקרים שבהם הדבר נראה צודק , האל הטוב מתגבר על הדין בדרך שאינה פוגעת בדין עצמו . בסעיף זה נעיין בכמה דוגמאות לכך , ונבחן את האופן שבו מתוארת פעילות האל . סוגיית הממזרות , שבה עסקנו בפרק יא , משקפת מקרה טיפוסי של ניגוד בין תוצאות הדין לבין העוול שנגרם לאדם חף מפשע . המדרש עצמו מנסח ניגוד זה באומרו "אבותם של אלו עוברי עבירה ואילן עלוביא מה איכפת להון , כך אביו של זה בא על הערווה זה מה חטא ומה איכפת לו" ( ויקרא רבה , פרשה לב , ז . ( בעיניו של בעל המדרש הממזר הוא "עשוק" ועושקיו הם "סנהדרי גדולה של ישראל שבאה עליהם מכחה של תורה . " מנחמם של העשוקים הוא האל - "אמר הקב"ה עלי לנחמן ; " כפי שראינו בפרק יב , פעולתו המנחמת של האל לא נעשית על ידי עקירת הדין , אלא על ידי תיקון מצבם של הממזרים לעתיד לבוא . חשיבותו של מדרש זה בכך , שהוא מצביע על שני דברים : האחד - הניגוד שבין הדין לבין המוסר , והאל , נותן התורה , מתייצב לימין המוסר ; והשני - דרך הפתרון ,...
To the book |
|
|