ד.טקסט קאנוני ובעיית הפרשנות המוסרת

כלפי עמלק : לפעמים ציוותה התורה על מעשים אשר לא ייעשו על פי מידת טבע האנושי ושכלו כלל , כמו שציוותה על מחיית עמלק להכרית מאדם עד בהמה והנטירה לדור דור , כי אל דעות ה , ' ועמו ישראל , על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו . והארכתי בזה במקום אחר בעזה"י באופן שרצה כזה , כי מה שבא מפורש בתורה לא תשונה גם שיהיה נראה נגד דברי מוסר השכל אל תמרו בו ( פרקי אבות , עם ארבעה פירושים מגאוני ארץ , א , א . ( עמדת לרין , כפי שנתפרשה בפרק ג , משקפת בדיוק את הנחות המוצא של העמדה הפשטנית : מצד אחד אימוץ פשטני של הוראות התורה , מצד אחר הכרה באכזריות שבהוראות אלו . הפתרון שנמצא למתח שבין האינטואיציות המוסריות לבין הטקסט הוא קבלת הרעיון שהאל הוא 'אל דעות , ' ולפיכך גם למה שלא מובן לנו יש טעמים . לפי הנחה זו , יש אכן טוב ורוע מוסריים שאינם תלויים באל , אבל האל יודע אותם יותר מהאדם ולפיכך על האדם לציית להוראותיו . פרשנות זו למגמה הפשטנית מניחה את תיזת 'התלות החלשה , ' שלפיה האדם תלוי באל לידיעת המוסר , אך ההוראות המוסריות עצמן אינן מותנות באל . סביר להניח , שהמגמה הפשטנית מניחה את ההנחה הרווחת במסורת היהודית , שלפיה ...  To the book