|
|
א . מבוא בתלמוד , מוצאים אנו את הדברים הבאים : תניא , וכן היה רשב"י אומר : קברי גוים אינן מטמאין באהל שנאמר : 'ואתן צאני 4 מרעיתי אדם אתם , ' אתם קרויין אדם ואין הגרם קרויין אדם . עיון ראשוני במדרש זה מעורר אי נחת מוסרית קשה 1 הייתכן שהנכרי אינו אדם ? האם המסורת היהודית מאמצת עמדה גזענית המבחינה בין אדם לאדם ? האם לפי מדרש זה ניתן להחיל לגבי נכרי נורמות האסורות כלפי המין האנושי ? מדוע יש לראות רק ביהודי אדם ולא בנכרי ? כנקודת מוצא לדיון חשוב להבחין בין הניתוח הטקסטואלי המכוון להבנת דברי רשב"י לבין השאלה הכללית יותר : כיצד התייחסה המסורת היהודית לדברי רשב"י ? נפתח אפוא בניתוח דברי רשב"י . אפשרות אחת היא , שקביעתו משקפת הבחנה אונטולוגיה עקרונית בין יהודים לגויים ; רק הראשונים , עקב מעמדם הישותי המיוחד , ראויים לשם אדם ואילו האחרונים לא . אפשרות שנייה היא , שרשב"י אינו מתכוון כלל ועיקר לטעון טענה אונטולוגיה עקרונית . כל מה שהוא מבקש לטעון , שבהקשר ההלכתי של טומאת אוהל המונח 'אדם' המופיע בתורה - "אדם כי ימות באהל" - מתייחס רק ליהודי ולא לגוי שאינו מטמא בטומאת אוהל . 5 במחקר מפורט טוען יחזק...
To the book |
|
|