א.ההשלכות הנורמטיביות

א . ההשלכות הנורמטיביות סעיף זה הוא מעין פרעון הלכתי של התיזות הפילוסופיות . תפקידו להראות את מושרשותה של האוטונומיה המוסרית והמשפט הטבעי במסורת ההלכתית . ההלכה , ולא הפילוסופיה הספקולטיבית , היתה דרך המלך של המסורת היהודית . היא שיקפה את אמונותיהם וערכיהם של יהודים בחייהם היומיומיים המעשיים . המסורת ההלכתית מספרת על יחסה לאוטונומיה המוסרית בפרקטיקה היומיומית שלה . בפרק הקודם הראיתי זאת בטיעון מהתנאים המוקדמים לחובת הציות לצו האל . בפרק זה אדגים זאת בכמה סוגיות הלכתיות מעשיות . בפרק ה ראינו כי מתנגדי המשפט הטבעי הציגו את הטיעון מן השתיקה ביחס ביאוריה של המשפט הטבעי , כראייה לשלילתו . ואולם העיון בספרות ההלכתית מצביע על קיומן של נורמות שמקורן בשיקול הדעת הרציונלי האוטונומי , שאינו מעוגן כלל בצו האל וציינתי את מרכזיות ה'סברא' לעניין זה . בהקשר זה ראוי לציין כי גם נורמות שאינן נגזרות מהמקור הקרוי 'סברא , ' עשויות לנבוע ממערכת ערכים רציונלית אוטונומית . 1 ר' יעקב אנטולי נתן ביטוי ממצה למרכזיות מערכת הערכים האוטונומית בהלכה : גם דינים רבים הניחה התורה שלא הזכירה כלל דבר מענינם אפילו על דרך ...  To the book