|
|
. ' משה בן נחמן הרמב"ן ) בפירושו לתורה מפתח הרמב"ן בעקביות השקפת עולם מסודרת , המניחה את האוטונומיה המוסרית . הרמב"ן , בעקבות מסורת קודמיו , מניח שיש חובות מוסריות שאינן מותנות בצו האל . באמצעות הנחה זו מסביר הרמב"ן את העובדה שהאל העניש את בני דור המבול על חטאם בחמס ( בראשית ו , יג , ( אף על פי שלא מוזכר כלל שהאל אסר את החמס על בני האדם : חמס הוא הגזל והעושק . ונתן לנח הטעם בחמס ולא הזכיר השחתת הדרך , כי החמס הוא החטא הידוע והמפורסם . ורבותינו אמרו ( בבלי סנהדרין , קח ע"א ) שעליו נגזר דינם . והטעם מפני שהוא מצוה מושכלת , אין להם בה צורך לנביא להזהיר ( פירוש הרמב " ן על התורה , בראשית רו יג . ( בדברים אלו מצביע הרמב"ן על קיומן של חובות שאינן מותנות כלל בצו האל . להנחה וו תפקיד חשוב גם ביחס לחובות המוסריות , שהתורה מציינת במפורש . לדעת הרמב"ן , התורה אינה מציינת את מכלול החובות המוסריות המוטלות על האדם . היא מונה רק את העקרונות הכלליים ומספר דוגמאות שמהם אמור האדם להסיק נורמות ספציפיות . הסקה זו נעשית על ידי שימוש בהכרה המוסרית האוטונומית . האוטונומיה המוסרית היא אפוא , ההנחה ההכרחית המא...
To the book |
|
|