ז . יצחק ברו'אר במאמר 'תורה חוק ואומה' כותב ברויאר : התורה היא מלך בישראל , היא היתה לחוק . ה' כביכול , איננו מעכשיו רק נושא להכרה פנימית , כי אם גורם בעל כוח שלטון הריאלי ביותר בחיי המעשה ; הוא איננו רק מקור המוסר , אלא גם יוצר המשפט ( ציוני דרך , עמ' . ( 21 לכאורה , לפנינו ניסוח ברור של תיזת התלות - האל הוא מקור המוסר . יתר על כן , ברויאר יוצר אנלוגיה בין תיזה זו לבין התיאוריה הפוזיטיביסטית שהוא מציע להלכה . באנלוגיה זו , תיזת מצ"ה מונחת כברורה יותר , והתיאוריה הפוזיטיביסטית של ההלכה היא החידוש . ניתן להניח במידה גבוהה של סבירות , שברויאר מאמץ את הגירסה הפוזיטיביסטית של תיזת התלות . ואולם , עיון נוסף מלמד שעיקר טיעונו של ברויאר אינו מתייחס לשאלת מקור המוסר והחוק אלא לשאלה אחרת לגמרי - חובת הציות המוחלטת לצווי התורה . ברויאר , כמו מצדדים רבים בתיאוריה של חובת ציות מוחלטת , טוען כי חובה זו אינה מותנית בטעמי החוק : החוק , לפי כל מהותו , אינו מבקש כלל ועיקר לרכוש את אהדת הפרט על ידי טעמים ונימוקים . יש והמחוקק ישכיל ללוות את מילוי הוראותיו ביתרונות מעשיים מסוימים . אבל כאשר המחוקק מצווה ...
To the book