|
|
ג . לצרוף את הבריות מקור תלמודי אחר שניתן היה לפרשו ברוח מצ"ה הוא המדרש הבא : ' האל תמים דרכו אמרת ה' צרופה מגן הוא לכל החוסים בו' ( תהילים יה , לא ... ( רב אמר : לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות . וכי מה אכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצוואר או מי ששוחט מן העורף ? הווה אומר , לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהם את הבריות ( בראשית רבה מד , א . ( בדומה לקן ציפור , גם כאן לפנינו מצווה ( שחיטה ) שהטעם לה הוא לכאורה מוסרי , דהיינו הקלת סבלו של בעל החיים הנשחט . והנה קובע רב שטעם המצווה הוא 'לצרוף בהן את הבריות , ' ולא רחמים על בעל החיים , שכן לקב"ה לא משנה איך נעשית השחיטה . יתרה מזאת , הדברים מנוסחים כטענה כללית על המצוות : אין להן טעם עצמי , והסיבה שהאל הטיל אותן היא רק כדי לצרוף את הבריות . אכן הרמב"ם ( מורה נבוכים , ח"ג , כו ) טוען כי "נראה ממנו בעיון ראשון כי מקצת המצוות אין להם טעם אלא עצם הציווי , ולא כוונה בכך תכלית אחרת ולא תועלת מציאותית . " הבנה ברוח זו , הדומה לפירושו של רש"י 36 לדברי התלמוד על קן ציפור , מועלית על ידי ר' שמואל יפה אשכנזי , הכותב : אם תראה מצוות , אשר אין טעם להם ,...
To the book |
|
|