|
|
יגאל אלון / חינוך להומניות בעיתות מלחמה לכאורה , הומניות ומלחמה הן תרתי דסתרי . בכך יתקשה לכפור גם מי שהיה עד לגילויי אנוש עילאיים בשדות הקרב , ואפילו כלפי האויב , וגם מי שנוהג להבחין - ומן הדין להבחין - בין מלחמות צודקות למלחמות בלתי צודקות , כולל אלו הנערכות למען הנעלה שבמטרות : הבטחת החיים והקיום נגד כוונות השמד ותוקפנות . כל דף מדפי ספרות הבנים שלנו טעון במתח הכפול הזה : ההכרה בכורח להתגונן , מכאן , ותחושת הטראגיות והזעזוע הכרוכים בקיפוח חיי האדם , מכאן . מיטב בנינו קיבלו עליהם את המלחמה כקבל את הדין : "בלי חיבה או איבה לצאת אל הקרב , " כלשון מכתבו של אור זמורה מאייל , המתפרסם ב"שיח לוחמים . " ואף בבוא הנצחון , הם לא הריעו לו , לכל היותר שמחו שזה נגמר , וכפי שנגמר . " אני חושב שאחד הדברים האופייניים לנו זו הטרגדיה של מנצחים . אנחנו פשוט לא רגילים לזה ... יש לנו אוריינטציה של בניה - מאז שהגיעו הנה החלוצים , " ... כדברי אבינועם , בן משמר השרון , באותו ספר . דברים אלה וכיוצא בהם יכלו להישמע כצדקניים כלשהו אילו באו מפיהם של מי שעומדים מנגד , אך הם מקבלים משנה תוקף מוסרי , כשהאומרים אות...
To the book |
|
|