|
|
זיכרון היסטורי משותף תולדות העם היהודי , המתוארים בסיפורי התנ"ך , היו למורשת היסטורית משותפת ופעילה בעבר ובהווה . העם היהודי מוגדר בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי האצור בתנ"ך , שמודעים לו יהודים ולא יהודים . אין הוכחה לאותנטיות של העובדות ההיסטוריות המתוארות בתנ"ך , אך הזיכרון ההיסטורי המשותף הופך אותן "אמתות היסטוריות" במובן שייחס להן אחד העם : אמתות הפועלות בהיסטוריה של היהודים , בחיי התרבות והרוח שלהם ובחיי המדינה והחברה , כאילו היו תיאורים של עובדות היסטוריות , גם אם אינן אלא יצירות ספרות . הזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי הזה משותף לזרמים הדתיים והחילוניים שביהדות . יהודים זוכרים את ההיסטוריה שלהם בחגיגות השבת וכמעט מדי חודש בחודשו , בחגים לאומיים ודתיים . מפלגות פוליטיות מתנגשות בגלל גישתן השונה למסקנות שהן מסיקות מסיפורי התנ"ך ביחס לזכותם על הארץ ולגבולות המדינה . הספרות התנ"כית היא פלורליסטית הן בגרסאות שהיא מביאה לתיאור אירועים והן בעמדות הננקטות בה . בגרסאות שונות מוצג אותו הסיפור של מעשה הבריאה , או תולדות דוד למשל וברוב המקרים משקפת ספרות התנ"ך את ריבוי הזרמים הדתיים בתרבות העם היהודי...
To the book |
|
|