תמורה בגישה ללימודי השואה

תמורה בגישה ללימודי השואה לימודי השואה חייבים לכלול את לימודי התרבות היהודית שנכחדה ולא רק את סיפור השמדתם הפיסית של היהודים . ברבים ממוסדות ההשכלה התיכונית והגבוהה בישראל ובעולם הונהגו לימודי השואה כמייצגים את ההיסטוריה היהודית במאה העשרים . לימודי השואה התופסים את מקומם של לימודי היהדות במאה העשרים ואינם נלמדים כחלק מהם , מסלפת את תולדות העם היהודי ומתעלמת מעושרה של היצירה היהודית במאה העשרים . שכן , במאה זו יצר העם היהודי יותר משיצר בכל שלושים המאות שקדמו לה - מבחינת המגוון , התחומים ומרכזי היצירה הרוחנית והאומנותית . השואה היתה שיא בהתפתחות האנטישמיות והאירוע הטראומטי ביותר בתולדות העם היהודי . מבחינות אלה חייבים ללמדה ולייחד לה פרק מרכזי בתולדות העם היהודי במאה העשרים . אך לימודי השואה כלימודי ההשמדה הפיסית של היהודים , ללא לימודי התרבות והחברה היהודית שנהרסו בשואה , מעוותים את תמונת יהדות אירופה בתודעת התלמיד . בתמונה מסולפת זו מיוצגת היהדות כמי שדילגה מהעיירה המתנוונת של אמצע המאה ה 19 היישר למשרפות אושוויץ , תוך התעלמות מעולם היצירה היהודית ברחבי אירופה והסתעפויותיה למרכזי היצ...  To the book