לאומיות יהודית ללא דת

לאומיות יהודית ללא דת יש להבחין בין לאומיות יהודית לבין דת יהודית , שהיא מכלול של מצוות ההלכה ; שכן , גם בתקופת המקרא הבחינו הישראלים בין עמם לדתם . ייחודו של העם היהודי התבטא בעבר במיזוג בין הדת היהודית לבין הלאומיות היהודית . בתקופה ההלניסטית ובימי הביניים הוגדרה לאומיותם של היהודים על פי הדת שייחדה אותם , בעוד שעמים אחרים חלקו דת משותפת אחת : הדת הנוצרית שהוכרזה כדת האימפריה הרומית , הדת הקתולית או הלותרנית , הדת המוסלמית לזרמיה , הדת הבודהיסטית וכר . בתקופת המקרא ובימינו לא קיימת בעם היהודי זהות בין הלאומיות היהודית לבין הדת . בתקופת המקרא עבדו רוב בני העם היהודי אלים של דתות לא יהודיות והמשיכו להיחשב בנים לעם ישראל בעיני עצמם , בעיני הנביאים , ההיסטוריונים התנ"כיים ובעיני בני עמים אחרים . הדת היהודית התפצלה לאמונות ולפולחנים שונים ומנוגדים : דת יהווה המופשט והבלעדי , המיוחסת למשה לעומת דת יהווה המיוצג על ידי פסל העגל - המיוחסת לאהרון שחזרה והתקיימה בשני מקדשי הממלכה של רוב העם היהודי , בבית אל ובדן . הנביאים ועורכי התנ"ך הוקיעו את ריבוי הדתות שהיה נהוג בקרב העם היהודי בימיהם . דבר...  To the book