הקבורהבבית- העלמין ליד בית-שערים דורית גד בית-הקברות היהודי בבית-שערים מהווה מקור לא אכזב לתולדות היישוב הסמוך לו ואשנב לבחינת דרכי קבורה , שהיו נהוגות בקרב יהודי ארץ-ישראל , מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה הרביעית לספירה . מספר מערכות-הקבורה שנחשפו , גודלן והעדויות הכתובות שנתגלו בהן , מאששים את ידיעותינו מהספרות התלמודית ( ספראי תשי"ט : , ( 212-206 כי בית-העלמין שימש מקום קבורה ציבורי ומרכזי ליהודים מן הארץ והתפוצה , מאז ימי רבי יהודה הנשיא , תושב בית-שערים , בראשית ימי נשיאותו , ועד חורבן העיר בשנת 352 לספירה , במהלך מרד גלוס ( גייגר תשמ"ב : . ( 218-204 מזר הבחין בחמש תקופות עיקריות בכרונולוגיה של בית-העלמין בבית-שערים ( מזר תשי"ח : : ( 27-24 ראשונה - מחצית שנייה של המאה הראשונה לפני הספירה עד למחצית ראשונה של המאה השנייה לספירה . מתקופה זו נחשפו בבית-שערים מערות-כוכים בודדות . שנייה - מחצית שנייה של המאה השנייה לספירה עד תחילת המאה השלישית לספירה . תקופת הפריחה של בית-שערים בימי רבי יהודה הנשיא . מתקופה זו נחשפו מערכות-קברים המצטיינות במלאכת החציבה והבנייה כמו מאוזוליאום = ) נפש...
To the book