|
|
ד . על מגמות האיזון עד עתה הצגתי את שני המודלים של הסמכות ההלכתית בצורתם הטהורה , ולפיכך הודגש הניגוד באתוס הדתי שהם מציגים . ואולם עיון מעמיק יותר מגלה , שלאמתו של דבר , שני המודלים הטהורים מציגים שני יסודות בסיסיים המעצבים באופן דיאלקטי את המערכת ההלכתית . המודל ההכרתי משקף את מרכזיותה של התורה ואת מעמדה המרכזי בעולם ההלכתי . התורה והיא בלבד מקור הנורמות ההלכתיות ומקור הסמכות של בעלי ההלכה . תורה זו מסורה לכל עם ישראל במידה שווה , ואין לבעל הסמכות מעמד עדיף על פני זולתו מעבר לידיעת התורה . בניגוד לכך מדגיש המודל הציווי את מעמדם של אישי ההלכה כנושאי התורה בתחום החיים . כפי שראינו , מודל זה משקף הן את הצרכים הפרקטיים של הקולקטיב היהודי - הצורך באחידות דינית ; הן את העובדה הדתית תיאולוגית , שנוסחה על ידי הרמב"ן - 'על הדעת שלהם - ] של חכמים ] הוא נותן את התורה' ( דברים , שם . ( אולם , שני יסודות אלו גם יחד מהווים מרכיבים הכרחיים בכינונה של ההלכה . שהרי , גם המצדד במודל הציווי חייב להניח שחובתו של היהודי הינה בראש ובראשונה כלפי התורה ; הציות הנדרש מן המאמין אינו כלפי אנשים אלא כלפי האל ו...
To the book |
|
|