פרק ח / 'אין במציאות כלל הפכים'

פרק ח / 'אין במציאות כלל הפכים' ההנחה הבסיסית של הגישה ההרמוניסטית שהוצגה בפרק ז' היתה , שבעולם המטאפיסי האל מאחד את ההיפוכים . אחדות זאת , היא אחדות של היפוכים , שכן בעולם האלוהי עצמו ההיפוכים ממשיכים להתקיים כהיפוכים . בניגוד לכך מוצאים אנו גישה הטוענת שבעולם האלוהי עצמו נעלמים ההיפוכים כליל . האחדות האלוהית היא , אפוא , אחדות מוחלטת ולא אחדות של ניגודים . ביטוי ברור לעמדה זאת מוצאים אנו אצל הרב קוק , שבמעין מענה לעמדה שהוצגה בפרק ז טוען : על מה שכתבתי בענין אחדות ההפכים , משיב כבודו עלי מהדבר הידוע שאין אפשרות לשני הפכים שיהיו בנושא אחר . ותמיהני , וכי לזו אנו צריכים . הלא עיקר הצד של חידוש שבדברי הוא , מה שמצד המחשבה העליונה , הסוקרת את עמקם של דברים , אין במציאות כלל הפכים , וכ"מ שיש הפכים יש שם בוראי איזה תנאי נעלם , שכשיתפרש נמצא ששני המשפטים , שנראו במבטא ובציור הפכים , שאחד מהם הוא בנוי על צד אחד מהמשפט והשני על צד אחר , ונמצא שעל ידי שני הפכים יחדיו אנו רואים את המשפט משני צדדיו , ונמצא שאין כאן הפכים בדרך החלט , ומצדם אין כאן נושא אחד , כיון שהיתושים של הנושא הם שונים . ההנח...  To the book