|
|
ג . והלכהכבי ת הלל לאור תפיסה זאת , אין זה מפליא שהמהר"ל מבליט דווקא את תחילת דברי בת הקול הקובעת כי במחלוקת בין בית הלל ובית שמאי 'אלו ואלו דברי אלוהים חיים' . ההכרעה בתחום המעשי - 'הלכה כבית הלל' - אינה משקפת עדיפות כלשהי של עמדתם , שכן מחלוקתם משקפת מצב שבו ' הבחינות שווים לגמרי ... ואז שניהם מן הש"י בשוה ואין הכרעה' ( שם . ( עם זאת , המהר"ל מוצא גם טעם להכרעה כבית הלל , ולדעתו הדבר קשור ליתרונם המוסרי , וכך הוא כותב : כי מידה זאת [ נוחים ועלובין ] הוא מידת הפשיטות לגמרי , ולכן ראוים דבריו להלכה , כי ההלכה הוא שכל פשוט , והשכל נמשך אחר המידה שיש בו . וכאשר הוא נעלב יש לו מידת הפשיטות ונמשך אחר השכל הפשוט אשר הוא ראוי להלכה ... לפיכך הלכה כבית הלל , כי דבריו מתחברים אל השכל הפשוט לגמרי . ותדע עוד כי הנוח והעלבון היא מידה ראויה להלכה , כי ההלכה היא דרך הישר שאינו סר מן היושר ... שהרי כל תוקף וכוח הוא יוצא בכוח חוזקו לצד אחר חוץ ליושר , אבל מי שהוא נח נעלב , אין לומר עליו שהוא יוצא בחוזק לצד אחר לחוץ . ומפני זה ראוים דברי בית הלל להלכה , אף כי מצד החכמה בית שמאי חכמים היו ומשיגים , עד ...
To the book |
|
|