מבוא

מבוא שתי הגישות העיקריות שבהן עסקנו עד עתה הציבו את הניגוד שבין תפיסה מוניסטית לתפיסה פלורליסטית . הראשונה מכירה רק בהכרעה הלכתית אחת כתקפה ומחייבת , ואילו השנייה מכירה בערך של עמדות שונות וסותרות , באפשרויות הניתנות לביסוס והעשויות להיות בעלות תוקף מחייב . כפי שציינתי , הגישה המוניסטית מודעת יפה לקיומם של חילוקי דעות , אך היא אינה מאפשרת קיומו של קונפליקט בין נורמות סותרות ; בכל מקרה רק הכרעה אחת תקפה . לעומת זאת , הגישה הפלורליסטית מכירה ואף מחייבת מצב של קונפליקט בין נורמות . בחלק זה אבחן גישה ייחודית המהווה מעין סינתזה בין שתי הגישות המנוגדות . מצר אחד , היא מאמצת גישה מוניסטית חמורה אף מזו של המודל המוניסטי הקלאסי . אין היא מכירה כלל ועיקר בקיומם של חילוקי דעות בהלכה , ולדעתה בבסיסה של ההלכה עומד היסוד האחדותי המחבר את מכלול הדעות הסותרות לאמת אחת . מצד אחר , היא מכירה בקיומם של מחלוקות ההלכתיות ואף משמרת את הערך העצמי של העמדות המנוגדות . גישה מסנתזת זאת , נראית בעייתית ביותר , שכן היא מבקשת לאחוז בחבל משני קצותיו , לפיכך מעניין במיוחד לעקוב אחר גלגוליה ונימוקיה . ניתוח המקורות ה...  To the book