|
|
. 2 לטעמי הדעה הדחויה יש השלכות הלכתיות ההנחה של העמדה שבחנתי בסעיף הקודם היתה , שמאחר ורק דעה אחת נכונה - לעמדה שנדחתה יש , לאמיתו של דבר , ערך הכרתי מתודי בלבד , היא האמצעי לחשיפת האמת . גישה אחרת המוצגת בצורה בהירה על ידי רש"י טוענת שגם לדעה הדחויה יש ערך מבחינה הלכתית מעשית , וכך הוא כותב : כי פליגי תרי אמוראי בדין או באיסור והיתר , כל חד אמר הכי מסתבר טעמא , אין כאן שקר , כל חד וחד סברא דידיה קאמר . מר יהיב טעמא להיתרא ומר יהיב טעמא לאיסורא ; מר מדמי מילתא למילתא הכי , ומר מדמי ליה בעניינא אדורינא . ואיכא למימר אלו ואלו דברי אלוהים חיים הם , זימנין דשייך האי טעמא וזימנין דשייך האי טעמא . שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים בשינוי מועט . הבעיה שעימה מתמודד רש"י היא : אם מאמצים תפיסה מוניסטית של ההלכה , שלפיה רק עמדה הלכתית אחת תקפה , יוצא אפוא , שהדעה הדחויה היא דעה שקרית . האם המצדד בעמדה השקרית הוא שקרן ? תשובת רש"י היא כמובן שלילית . כדי להגן על עמדה זו הוא מציג בפנינו את תהליך ההכרעה ההלכתית . תהליך זה אינו דומה להיסק הלוגי שתוצאותיו הן חד ערכיות : רק מסקנה אחת נכונה ואילו זולתה שקרית...
To the book |
|
|