פרק א / טעם ההכרעה כבית הלל ומעמד העמדה הדחויה

פרק א / טעם ההכרעה כבית הלל ומעמד העמדה הדחויה אפשר לתת טעם דרך טבע . דמי שהוא עניו מסתפק אם כיון לאמת שאינו מחשיב עצמו וחתר הרבה פעמים לעיין ולראות אם סברתו אמת . כלומר , לשלימות המוסרית של בית הלל יש יתרון הכרתי ברור . לדעתו של החיד"א יש קשר ישיר בין ענווה לבין ספקנות הכרתית . האדם העניו חוזר ובוחן את עמדותיו ומעמתם עם עמדות הזולת . עימות זה מבטיח , בסופו של דבר , את גילוי האמת . שלמותם המוסרית של בית הלל מוליכה אותם לבחון בצורה יסודית את עמדת בית שמאי , וכיון שכך הרי שהכרעתם ההלכתית היא הנכונה . אמנם החיד"א אינו מנסח את דבריו באופן חיובי ; אין הוא כותב שהספקנות ההכרתית , הנובעת מהענווה , מוליכה ישירות לאמת . תחת זאת מדגיש החיד"א את העובדה שספקנות הכרתית מובילה במישרין לביקורת עצמית . ביקורת זאת מוליכה בראש ובראשונה לסילוק השגוי והשקרי , ורק כתוצאה מכך מתחוללת ההתקרבות לאמת . ההנחה הסמויה המשוקעת בדברי החיד"א היא , שההכרעה ההלכתית הנכונה מושגת באמצעות השיח ההלכתי הרציונלי , דהיינו , תוך בחינה והתמודדות עם העמדות השונות האפשריות . האמת ההלכתית היא אמת דיסקורסיבית , ולפיכך אינה מושגת ב...  To the book