סטטוס קוו; ירידת הנוכחות הנוצרית

סטטוס קוו ; ירידת הנוכחות הנוצרית לעניינו של הקיסר יצחק לחרש את הנוכחות היוונית בארץ ישראל במלואה לא היה המשך בימי יורשיו , והגלייתם של הקיסר הביזאנטי והפטריארך מקונסטנטינופול אל ניקאיה לאחר שנת 1204 צמצמה עוד יותר את התמיכה הביזאנטית בחסידי פולחנם בארץ ישראל . כך השתנו פניה של הקהילה מסתפקים בהערה כי תארים אלה לא שימשו באופן עקיב , וכי לפני 1311 נהגו לעתים קרובות בישופים ארמנים בירושלים לכנות את עצמם פטריארך . 6 וראה לעיל בכרך זה , בפרק 'ירושלים בין צלבנים , מוסלמים ומונגולים . ' הנוצרית תכלית שינוי לאחר , 1187 למרות הכרזתו של צלאח אלדין על החזרת הסטטוס קוו שלפני . 1099 הטלת מס הג'זיה מחדש על הנוצרים והיעלמות ההגמוניה הדתית של הלטינים היו המאפיינים הקדם צלבניים היחידים שחזרו לקדמותם . לבד מכך , צלאח אלדין העדיף את נתיניו הנוצרים המצריים בחלוקת זכויות במקומות הקדושים ? לראשונה הוענקו לקופטים _פריווילגיות בכנסיית הקבר בנפרד מאחיהם המונופיסיטים הסוריים , ועם הקופטים באו גם האתיופים . בשנת — 1236 כנראה מתוך אי התחשבות בתוצאות העתידות — מינה הפטריארך הקופטי בקהיר , קירילוס השלישי לקלק , ( ...  To the book