השפעת השואה על חקר האנטישמיות

השפעת השואה על חקר האנטישמיות כללי ההתנהגות בחברה מנומסת מצווים להתרחק מאי נעימויות . בחברה כזאת אסור , למשל , ללטוש עיניים או להציג שאלות מביכות , וצריך אפילו להתעלם מהתנהגות לא נאותה של הזולת . מובן שאין להזכיר בה מחלה או נכות . כך הייתה גם התייחסותם של ליברלים אירופיים אל האנטישמיות . היהדות נראתה להם כחולי ( היינריך היינה דימה ב 1842 את היהדות למחלת ךבר "חשוכת מרפא . ( " והחולי עורר מבוכה מעיקה . לפיכך מוטב היה שלא להזכירו כלל . כך רצוי היה גם להימנע מלדבר על האנטישמיות . אמנם אנשים מכובדים רבים לא אהבו יהודים , אבל שיחה גלויה על הנושא נחשבה כהמוניות בלתי נסבלת . ואם יהדות הייתה כמעט מלה גסה בקרב בעלי נימוסים , הרי גם אנטישמיות כך . עצם השם "יהודי" כמו הוצא מכלל שימוש מאז האמנציפציה . המשמעות שנלוותה אליה הייתה של "מלווה בריבית , נושך נשך , חמדן או סחטן , או סוחר היודע להתמקח ולהונות , " ומכאן נגזר אפילו פועל מיוחד , "to jew" - שפירושו "לרמות . " המורשת ההיסטורית שנקשרה ליחסים שבין יהודים לגויים לא נשכחה אמנם כליל , אך ביטוייה החיצוניים עומעמו . ניסיון זה למחות את העבר יכול היה או...  To the book