פרק ט ' המעבר לעיר כתוצאה מהתהליכים שסקרנו בפרקים הקודמים יצרו לעצמן הקבוצות השונות , שספר זה עוסק בסיבות לפריחתן , סדר יום משלהן . _סדר יום זה הוכתב על ידי עקרונות הלכה מסוימים שעליהם הן נאבקו ולמענם הן נלחמו . השלב הבא במבנה ההגיוני שאני מציע הוא הגיבוש החברתי סביב סדר היום הזה . כדי שסדר היום של הקבוצה לא יישאר מופשט וערטילאי וכדי שיניב תוצאות חברתיות ממשיות היא חייבת להתגבש סביבו ולחיות לפיו . הגורמים המביאים ליצירת תהליכי גיבוש חברתיים כאלה הם ענייננו בפרק זה . בפרק הקודם ציינתי נקודה שיש לה משמעות רבה לנושא זה : באפריקה של המאה העשרים עוזב מי שלמד קרוא וכתוב את הכפר ואת והחקלאות ועובר לעיר . זו דוגמה לכך שיש חפיפה מסוימת , אולי אפילו משמעותית מאוד , בין יודעי קרוא וכתוב חדשים לבין המהגרים לעיר . נשאלת השאלה מה קורה לאדם שעובר שינוי כזה , ובעיקר מה מתרחש בעולמו הדתי . המעבר לעיר יכול לגרום לחילון , אבל גם - וזה קורה פעמים רבות - לעורר דווקא אדיקות יתר . המהגר לעיר הגדולה מחפש חיים דתיים מלאים יותר , מדויקים יותר ונאמנים יותר למסורת . לא במקרה , למשל , הפונדמנטליזם הדתי של ימינו הו...
To the book