המנהיג,הדרשה,וכלי הפולחן

המנהיג , הדרשה , וכלי הפולחן תפקידה המכריע של דמות מרכזית עובר כחוט השני לאורך התיאורים בהס עסקנו . מרכזיותן של דמויות הנהגה , וסמלי האבל המופגנים המזוהים עמן , מוסברים בראש ובראשונה כהחצנה סימבולית של חומרת המצב בו נתון הציבור . העדר בגדי הסגול של המגיסטרטים והיפוך סמלי השלטון שתיאר טרטליאנוס , האפר על ראשי הנשיא ואב בית הדין בדברי המשנה , מציגים את מצוקת המנהיג כהתגלמות צרת הכלל . בכך נעשה ניסיון להכריע את המצב הקשה . לצד סמליות זו קיים , לפחות בחלק מן המקרים , ניסיון לגבור על המצב באמצעות סבל מודגש ומופגן של אותה אישיות מרכזית . מדובר ביותר מאשר מעורבותו הטבעית של מנהיג בעת משבר . התפישה היא שהמנהיג עומד במקום קהלו , ומצוקתו האישית היא המאפשרת לו לפתור את הבעיה . מזווית זו , מצוקת המנהיג אינה סמל לכלל , אלא רצון להכריח את האל לפעול למען פתרון המשבר . מקור נוסף המביע את מרכזיות המנהיג במעמד הציבורי בעת צרה , הוא תיאור מעשיו של המלך הפרסי פרת 483-457 ) לספירה ) בזמן בצורת , הנמצא ב"כרונולוגיה של עמי קדם" של ההיסטוריון המוסלמי אל בירוני שפעל במחצית הראשונה של המאה האחת עשרה : בתקופתו ש...  To the book