תרומתה של ספרות הגאונים

תמונת תענית הציבור בבבל היא חד מימדית מבחינת זווית הראייה החברתית שלה . אנחנו פוגשים את חכמים בעולמם : תלמידיהם , הישיבה , בני משפחותיהם . כפי שראינו , בירושלמי ובמדרשי האגדה הפרספקטיבה מגוונת הרבה יותר : לא רק חכמים , אלא גם ציבור רחב משתתף באופן פעיל עם תביעות משלו , וגם לאנשים מחוץ לשדרות הציבור המקובלות נודע תפקיד , לעיתים מכריע , בהצלחת המעמד . חסרונה המוחלט של דרשה לתענית ציבור בפיהם של אמוראי בבל , ראוי לציון בפני עצמו . גם כאשר קיימת מקבילה בבלית למסורת ארץ ישראלית של סדר תענית המכילה דרשה , ההבדל הבולט ביניהם הוא העלמותה של הדרשה בוורסיה הבבלית ( מעשה ] 17 א ] , [ ב , [ ומעשה 18 [ א ] , [ ב . ([ במציאות הארצישראלית , דרשותיהם של חכמים היוו נקודת מפגש בולטת ביניהם לבין החברה שבתוכה פעלו . בארץ ישראל , חכמים התגדרו וביקשו להשפיע על הגורמים השונים שסבבו אותם בסדר התענית הפומבי . העדר נקודת מפגש זו מן המסורות הבבליות , מדגיש שוב שמישור פעולה זה לא העסיק אותן . בשלב זה נעלה את שאלת התאמתה של תמונה חד גונית זו למציאות הבבלית . האם אכן התאפיינה תענית ה"ציבור" הבבלית כאירוע פנים אמו...  To the book