|
|
סיכום כפי שנאמר בתחילת הדברים , ההבחנה בין תקופת התנאים לתקופת האמוראים משקפת תיקוף ספרותי , שהוא פנימי לעולמם של חכמים , ולא בהכרח תמורות בהתפתחות של מוסד תענית הציבור . מרכזיות הנשיא , תפקיד בית דין בגזירת התענית , היקף ההשתתפות הרחב , מקומם של יחידים , הזקן ודברי הכיבושין שבפיו - כל אלה נזכרים כבר במשנת תענית ובמקבילותיה התנאיות . אין לומר באופן גורף שכל פרטי התמונה האמוראית נכונים לדורות התנאים . אך גם אין להתעלם מכך שהתמונה בקוויה הכלליים דומה . ייתכן שכמה יסודות הבאים לידי ביטוי מובהק ומפורט במסורות מן המאה השלישית והרביעית גלומים כבר בתיאור התנאי . עם זאת לאורך התקופה חלו שינויים בעולמם של חכמים וביחסיהם עם גורמים שונים בחברה היהודית . מעורבותם של חכמי px ישראל בסדר התענית ויחסם למגוון הגורמים הנוטלים בה חלק מתאימים לתהליך רחב יותר . בשלהי המאה השנייה ובראשית המאה השלישית , וליתר דיוק בדורו של רבי יהודה הנשיא , הייתה נקודת מפנה - מעורבותם הציבורית של חכמים גברה , כיחידים וכקבוצה . תמונת התענית הארץ ישראלית ומקום האמוראים בה מצטרפים לתהליך זה . התיאור המפורט של תענית הציבור וס...
To the book |
|
|