הערות לפרק ד'

הערות לפרק ד' . 1 אף כי בבבלי נזיר ( דף ג' ע"א ) מוצג הרצון לדעת את פירוש הביטוי "סלסלה ותרוממך" כנובע מן הצורך להכין וליישם את ההלכה : "האומר ... הריני מסלסל ... הרי זה נזיר" ( משנה נזיר , פ"א מ"א . ( הגמרא שואלת : "ממאי דהדין סלסול שערא ) ? ממה שזה סלסול שיערי " ( ועונה : "כדאמרה ליה ההיא איתתא דבי רב לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערך " ? ( הביטוי "סלסלה ותרוממך" מובא בתוך ניסיון לפרש שהנזיר התכוון לסלסול בתורה ולא לסלסול שערו , אך הניסיון נדחה על סמך ראיית תנועת ידו של הנזיר בשעה שאמר " הריני מסלסל . ( " . 2 יצוין שבסיפור על רבה בר בר חנה , הן בראש השנה והן במגילה , משולבת המילה העברית "יהבך , " בפיסקה שנאמרה כולה בארמית "שקול יהבך ושדי אגמלא . " 1 ארמית הייתה שפת הדיבור של העם באמצע תקופת האמוראים , ונראה שהייתה קיימת מעין עגה , ששולבו בה מילים עבריות . . 3 חנוך ילון , נספח מס' 10 למאמר "נימוקים למשניות מנוקדות , " לשוננו כייר תש"ך . 4 . 36-34 , מרדכי מרגליות " , לשאלת שפת הדיבור בזמן בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד , " לשוננו כייר Julius Preuss , Biblical andTalmudic Medicine , N . ...  To the book